ביאזי נ' חברת הרץ קשר רנט א קאר בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה שעניינה תאונת דרכים שאירעה ביום 31.1.13 בירושלים.

במועדים הרלבנטיים לכתב התביעה היה התובע הבעלים של רכב מ.ר. 6015467 (להלן: "רכב התובע").

הנתבע 2 היה במועדים הרלבנטיים הנהג ברכב מ.ר. 4198372 (להלן: "רכב הנתבעים"). הנתבעת 1 היא הבעלים של רכב הנתבעים.

מוסכם בין הצדדים ביום 31.1.13 כי אירעה התנגשות בין צדו הימני של רכב התובע לבין הכנף הקדמית שמאלית של רכב הנתבעים. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלת החבות.

גרסת התובע הינה כי יצא מתחנת הדלק לנתיב הימני בכביש הראשי. רכב הנתבעים אשר נסע מאחורי רכב התובע פנה ימינה במהירות, נדחק בצדו הימני של רכב התובע ופגע ברכב התובע בצדו הימני.

גרסת הנתבעים לאופן התרחשות התאונה היא שונה. לגרסתם, רכב הנתבעים עמד ביציאה מתחנת דלק. לפתע הגיח רכב התובע משמאלו מתוך תחנת הדלק, לא הבחין ברכב הנתבעים שמימינו, פנה ימינה לכביש ופגע בצדו השמאלי קדמי של רכב הנתבעים עם צדו הימני של רכבו. לאחר מכן נסע התובע לאחור ופגע שוב ברכב הנתבעים.

דיון והכרעה

העידו בפני התובע והנתבע 2. התובע חזר על גרסתו כי עמד ביציאה מתחנת הדלק פז בירושלים במטרה לפנות ימינה לכיוון כביש ירושלים תל-אביב. ביציאה מהתחנה היתה תמרור עצור. לאחר שוידא התובע כי הכביש פנוי, החל בנסיעה ימינה ואז שמע חבטה ברכבו בצדו הימני אחורי.

מנגד העיד הנתבע 2, כי עמד ביציאה מתחנת הדלק מימין לרכב התובע. רכב התובע החל בפניה ימינה ותוך כדי הפניה שפשף את הכנף השמאלי של רכב הנתבעים עם צדו הימני של רכבו.

לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים, והתרשמתי מהם ובחנתי את אופי הנזקים בשני כלי הרכב, הגעתי למסקנה כי אין מקום להעדיף את גרסת התובע על פני גרסת הנתבעים.

ראשית, אציין, כי התובע העיד כי לא ראה את רכב הנתבעים נוסע, אלא רק שמע חבטה ברכבו. משנשאל אם ראה את רכב הנתבעים עומד בצדו הימני טרם החל בפנייה, לא ידע להשיב וענה כי מצדו השמאלי היה הכביש פנוי.

מנגד עדותו של הנתבע 2 היתה אמינה ולא נסתרה בחקירתו. הנתבע 2 חזר וטען כי עמד לצדו הימני של רכב התובע, כאשר התובע פנה ימינה בחדות רבה מדי ועל כן שפשף את הכנף השמאלית של רכבו.

עוד אוסיף, כי גם מיקומי הנזקים ברכב התובע מתיישבים יותר עם גרסת הנתבעים. כך, מחוות דעת השמאי שצירף התובע עולה כי רכבו נפגע לאורך צדו הימני, החל מהדלת הימנית קדמית וכלה בכנף הימנית אחורית ולא רק מאחור, כפי שטען התובע בעדותו. אילו היתה נכונה גרסת התובע, הרי שהנזק ברכבו סביר שיהיה מסוג מעיכה בצדו האחורי ולא שפשוף לאורך כל צדו הימני. העובדה כי ברכב התובע נגרם שפשוף לאורך צדו הימני בעד שרכב הנתבעים נפגע בכנף הקדמית שמאלית בלבד, מתיישבת עם גרסת הנתבעים כי רכב התובע פנה ימינה, מבלי שהבחין ברכב הנתבעים העומד לימינו ושפשף את הכנף השמאלית קדמית של רכב הנתבעים.

לאור האמור, אני קובעת כי התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו וכי אין מקום להעדיף את גרסתו על פני גרסת הנתבע 2, ועל כן אני דוחה את התביעה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

פסק הדין ניתן לערעור ברשות בלבד. בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ד אדר תשע"ד, 24 פברואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: